יש תמיד איזו ארומה רומנטית על כתיבה. הסופר יושב לו באיזה אי בודד, בקתה מעץ או כפר מרוחק וכשבאה לו המוזה הוא כותב או שיש פתאום רגעים כאלה בעקבות מאורע, חלום או מראה שמעלה צורך עז לכתוב. מוזה נחשבת לספונטנית. רק שמוזה באה והולכת אם בכלל וכן גם אותה במידה מסוימת צריך לתכנן.
שלא תטעו, אני בעד ספונטניות. אני חושבת שספונטניות בכתיבה היא מבורכת שהרי בכל רגע נתון יש הזדמנות לסיפור טוב. מריח העמבה החריף שנדבק לקירות המרפאה בביקור שגרתי ועד לפגישה המקרית עם ההיא מהתיכון.
לתכנון גם יש מקום חשוב. כתיבה היא חלום, מימוש והשקעה לכל דבר וכמו בכל השקעה ובניה יש צורך במטרה ויעדים.
כמו לכל דבר בחיים גם בכתיבה, וזה לא ממש חידוש, יש מקום לספונטניות ולתכנון שניהם מרכיבים חשובים בדרך ליצירה והכל כמובן תלוי במינונים.
במאמרי זה אני מזמינה אתכן ואתכם להכיר את שני החלקים האלה, לקבל רעיונות לשימוש בהם ולכתוב בדרך שמתאימה לכם. העיקר שתכתבו.
בואו נהיה ספונטנים
נתחיל עם הספונטניות שבאופן די מצחיק לעיתים גם אותה צריך לתכנן.
בכתיבה יש שיטה הנקראת כתיבה אינטואיטיבית. זוהי כתיבה שאינה מתוכננת ונועדה קודם כל לאפשר לנו לנקות, לשחרר ולקבל מהאינטואיציה הפנימית, מהחיבור בין העט לדף או בין היד למחשב רעיונות חדשים שמגיעים מעצמם בלי ביקורת שפוט וסינון.
כתיבה אינטואיטיבית יעילה מאוד לריפוי וגם לניקוי. כשתקועים או שלא יודעים מה להגיד דווקא כתיבה ללא מסננת עושה לנו פעמים רבות סדר כי אין צנזורה אין מותר ואין אסור פשוט כתיבה.
בספרה האלמותי "דרך האומן", ג'וליה קמרון שהמציאה את השיטה מסבירה ומפרטת עליה וגם מדגישה את החשיבות של כתיבה כזאת בבוקר מיד כשקמים ולפני הכול אפילו לפני צחצוח שיניים. היא מציעה להכין מחברת מיוחדת לכתיבה אינטואיטיבית ובמשך זמן מסוים עשר דקות חצי שעה לא להניח את העט ולכתוב. אם לא יוצא לכם כלום לכתוב אין לי מה להגיד המון פעמים עד שמשהו יצוץ. הכתיבה הזאת בלי סינון יוצרת יצירות מופלאות של דברים דחוקים ודחויים שרציתם להגיד לעצמכם או לאחרים. מותר לכעוס, מותר לקלל, מותר להתעצבן.
אני קוראת לכתיבה הזאת גם כתיבה ספונטנית.
כאשה שקשה לה להתמיד, תמיד האשמתי את עצמי שיש לי בעיה לזכור לכתוב בבוקר וכשמצאתי את עצמי כותבת באופן אינטואיטיבי בספונטניות מתי שבא לי זה לא היה נראה לי שהרי יש חוקים ושברתי אותם. עד שיום אחד שאלתי את עצמי למה לא? והבנתי שזה הסוד. הסוד הוא למצוא את מה שמתאים לך. אין בסדר או לא בסדר הכול תמיד בסדר כשזה מותאם לקריטריונים שלנו. אנחנו טיפוסים שונים לכל אחת ואחד מאיתנו מתאים משהו אחר ולכן כדאי לקרוא את הכללים ואז להתאים אותם אלינו. בסופו של דבר עדיף שנעשה והעיקר לכתוב.
דווקא ששוברים את החוקים נוצרת יצירה המיוחדת לנו. אז נכון לקום על הבוקר ולכתוב אם זה אפשרי זה מצוין. התודעה נקיה, מוכנה ליום חדש. יחד עם זאת לפעמים יש לנו צורך לכתוב בכתיבה אינטואיטיבית בערב, לפני השינה, לפני שאנחנו כותבים בזמן המתוכנן שלנו, או כשאנחנו כועסים.
אני ממליצה שתהיה לנו מחברת אחת המוקדשת לזה. למעלה נכתוב את תאריך הכתיבה והשעה ורצוי לכתוב כל יום ומתי שיוצא.
בספרה ממליצה ג'וליה קמרון לא לקרוא במחברת הזאת כל חמש דקות או בכלל לשים אותה בצד ואחרי חודש או יותר לקרוא בה, ממרחק הזמן, אז יווצר קסם… נוכל למצוא רעיונות קסומים להשתמש בהם, עצות שקיבלנו מעצמנו להעלאת הערך העצמי או רעיונות לכתיבה. לי עדיין יש מחברות ישנות של כתיבה כזאת ולפעמים ממרחק הזמן אני מגלה שם ודווקא באתגרים גדולים שעברתי, עצות שנתתי לעצמי. לעיתים כשאני תקועה בכתיבה אני פותחת מחברת כזאת ומגלה רעיונות ולעיתים אני אפילו מסמנת במרקר רעיונות חדשים.
יש אפילו כאלה עצות או משפטים שממרחק הזמן נראים ממש גאוניים כאלה שאני שואלת את עצמי אני כתבתי את זה? כשאנחנו מתרחקים מהמאורעות בזמן שכתבנו אותם, מהסערות הרגשיות שהיינו מצויים בהן נגלה כמה חכמים אנחנו וכמה האינטואיציה שלנו מחוברת. מתוך המרחק נגלה את העוצמה שלנו.
מחסן רעיונות
ואם במחברות עסקינן אז מציעה עוד מחברת, פנקס, כתיבה בטיוטות של הסלולרי או שתקליטו את עצמכם זה מה שאני קוראת לו מחסן רעיונות (אני מדברת על כך בהרחבה במאמר "מחסן רעיונות לכתיבה מהסביבה").
חציתן את הכביש וראיתם משהו מצחיק? נתקלתם במפקדת שלכן בצבא בכניסה להופעה? נדבק לכם מסטיק לנעל? מבית הקפה הסמוך צץ שיר שהציף רגש? תכתבו במחברת יכול להיות שבזמן המתוכנן שלכם תוכלו להשתמש בו .
בואו נהיה מתוכננים – לתכנן את זמן הכתיבה
נתחיל ונכבד את הכתיבה בזמן מוגדר. זמן שרשום ביומן. כל שבוע פעמיים בשבוע שעה שעתיים מה שמתאים לכם.
אם אתם מגחכים לעצמכם עכשיו אז כן מי כמוני יודעת שזה הדבר הראשון שנבטל כשמשהו יצוץ. רק חשוב שנזכור, הפגישה עם עצמנו היא הכי חשובה. הפגישה עם קהל היעד שלנו גם היא סופר חשובה. קהל היעד שלנו גם אם הוא עדיין לא יודע את זה מחכה לנו, לתובנה שלנו לשינוי שיש לנו להביא לעולם.
אני מציעה להתחיל מבניית תכנית כללית למה, מי, כמה, מתי ואיפה
למה – לאיזו מטרה אנחנו כותבים? למגירה? לפרסום?
למי זה מיועד מי קורא את זה – לאיזה קהל יעד מכוונת הכתיבה שלנו?
כמה כותבים – בשבוע, בחודש, בשנה.
מתי כותבים – יום בשבוע, שעה ספציפית.
איפה – אתר, פייסבוק, עיתון אינטרנטי, עיתונות כתובה, יומן אישי.
מה- פוסטים, מאמרים, בלוג, מצגת, נאום, ספור, ספור חיים.
לפני כל כתיבה לפוסט, בלוג, הרצאה תכננו את הכתיבה בשלבים.
שלב ראשון – השורה התחתונה
תכתבו לעצמכם מה השורה התחתונה שלכם.
עם מה אתם רוצים שהקוראות.ים יצאו – תחושה, הרגשה, מחשבה.
את מי אתן רוצות שהקוראות. ים יכירו – מי האיש או האשה שיפגשו הקוראים דרך הכתיבה שלכם.
אילו ערכים מאפיינים אתכן, ולמה ממש דחוף שיפגוש דווקא אתכם.
דפדפו במנוע חיפשו חינמי או באלבום התמונות הפרטי – איזו תמונה תשקף בצורה הכי בהירה את המסר שלכם.
שלב שני – קהל היעד
תחזרו ותבדקו למי אתם כותבים.
תמיד תשאלו את עצמכם מי קהל היעד שלי ומה הידע שיש לי עליו.
היכרות עם קהל היעד הכאבים, האתגרים והצרכים שלו מדייקים את הכתיבה ואת המסר.
השלב השלישי – זמן הפסקה
תוסיפו זמן להפסקה.
כתבתם וכתבתן? מעולה. פיניתם זמן? מעולה
השתקתם את הטלפון? תותחים
פינקתן את עצמכם באספרסו כפול מהמכונה שקניתן אתמול? ככה צריך.
התחלתן להקליד ופתאום נתקע הרעיון המטורף שהיה בראש? לא נורא.
כותבים שורה? מוחקים שורה, כותבים חדשה ו… נאדה? קורה לכולנו.
בוהים במסך ופתאום הטלפון מצלצל (אה… בעצם לא השתקתם..)
ואז עונים, ואז כבר קמים? הכול בסדר.
לקום זה דווקא טוב.
לקום ולחזור. – לא לברוח, לא להאשים את עצמנו או לכעוס ששוב לא הצלחנו
ואז יש זרימה והרעיונות חוזרים.
הפסקה מודעת מאפשרת שינוי אוירה אפילו לכמה דקות. אנחנו "שוברים שגרה" ואז אנרגיה חדשה נכנסת. בדיוק כמו שמחפשים שעות את המפתח, וכשמשחררים רגע, הולכים להתקלח וחוזרים לסלון נמצא אותו על הכיסא.
קומו לעשיה מרעננת שקטה ונעימה לכם – לרוץ, לקנות קפה למטה, לעשות סיבוב מסביב לבלוק או סוף סוף אחרי שנים, לצבוע את כיסא הנדנדה שקיבלתם בירושה מסבתא תהיו בשלכם ותראו איך הרעיון חוזר אליכם.
כאן לספונטניות בהחלט יש מקום לחזור ולככב כדי לתפוס את הרגע ואת הרעיון.
רעיונות לעתים, מגיעים בזמן לא צפוי ונוטים להיעלם מהר לכן רצוי להצטייד תמיד בכלי ל"תפיסת הרעיון". לכתוב מיד במחברת "מחסן הרעיונות", להקליט את עצמכם או לכתוב בסלולרי. מכל מקום יכולה להגיע ההשראה, אם רק נשים לב כל חלקיק קטן בחיים , מעורר בנו זיכרון, רגש, מחשבה שעשויים לתת לנו רעיון ולעזור להדהד את הקול הפנימי שלנו
כשתחזרו לכתיבה תוכלו להשתמש ברשימות ובכל הרעיונות היצירתיים בדרך.
שלב רביעי – לחזור לכתוב הכל בסדר
התחלתם לתכנן? כותבים בספונטניות?
נלהבים ומלאי מרץ, התחלתם לכתוב שלוש פעמים בשבוע.
וואו זה הצליח, היה מגניב ולקח שבועיים עד ש… ירדתם לפעמיים בשבוע
זה הצליח לא רע אבל מממ היה כבר פחות מה להגיד ופחות מה לצלם ויום אחד בלי ששמתם לב פשוט הפסקתם.
הסדורים, הילדים, הדודה שהגיעה לבקר, הקורונה, המצב הפוליטי.
ככה עברו להם מספר חודשים וזה תמיד ברקע יושב לכם איפשהו וזז הצידה.
כי מה כבר תגידו ורגע עכשיו אחרי כל כך הרבה זמן שלא כתבתם פשוט תחזרו?
אז… כן! תגידו, ודווקא תחזרו. מזכירה שוב הכול בסדר. איפה שאתם פשוט תחזרו לכתוב.
אז מה אם לא כתבתם חודש או חודשיים? תכתבו עכשיו.
שלב חמישי – שמישהו יעבור על זה
סיימתם את החלק בהרצאה? את הפוסט? את פרק א' בספור חייכם?
תעבירו למישהו בסביבתכם לקריאה שבסיומה תשאלו
מה המסר? מה הבנת מזה עלי? על הערכים שלי?
לפי התשובות תדעו האם אתם במקום הנכון או כדאי לכם לחזור ולדייק את הכתיבה ואת המסר.
למה כל הטררם הזה חשוב אפילו לכתיבה של כמה שורות בפייסבוק?
מכתיבה לכתיבה כמו בכל דבר בחיים בו אנו מתעמקים, לומדים על עצמנו ומה המתנה הייחודית שלנו לעולם.
ובעיקר כי מי שאנחנו מתבטא מעבר למילים ובכל זמן נתון. כשאני קוראת פוסט אני מיד מרגישה האם הוא מתוכנן או נשלפה אלי איזו מחשבה מבולבלת של בוקר סגרירי? האם הכותב מכבד אותי כקוראת והאם יבוא לי מחר בבוקר להכיר את האדם הזה.
עכשיו אחרי שקראתם, והכרתם את כל החלקים ואת כל השלבים אתם מוזמנים לערבב. להיות יותר ספונטניים או יותר מתוכננים. להתמיד או שלא, הכול בסדר. קבעתם שתכתבו היום שעה ולא הצלחתם תכתבו מחר שעתיים. נתקעתם וחזרתם אחרי שבוע? הכול טוב.
כמו בכל דבר בחיים כדאי להכיר וללמוד את כל הדרכים ומתוך זה למצוא ולהרכיב את הדרך שלכם זאת שמתאימה לכם.
תזכרו!
תמיד, תמיד תמיד יש לכם מה להגיד
לכל אחד ואחת מאיתנו עולם עשיר מלא תוכן ומסרים רבים.
בין אם ספונטני או מתוכנן, לכתיבה שלכם יש ערך!
