אריה הרים – בין אור מנהיגות וניסים זה הזמן לצאת, לשאוג את האמת שלנו.

במרכזו של חודש דצמבר שני חגים עטורי רעיונות וסמלים חנוכה וחג המולד ולכן מתבקש לדבר על אנרגיה של אור וניסים. חגים באשר הם מעלים על סדר היום סמלים ורעיונות שאולי שכחנו ומאפשרים לנו לעצור שניה להתמקד וליצוק להם צורה חדשה ביצירת חיינו, להעמיק ולהוסיף טאצ' להתפתחות שלנו.
כמו שראש השנה מעלה את הנושא של התחלות חדשות, בחג ההודיה מתייחסים לכוח הנתינה, הקבלה וההוקרה חג החנוכה מאפשר לעצור ולהתייחס לאור ניסים ומה שביניהם.

בתחילתו של החודש שאלתי על מה עלי לכתוב למען כולם? על מה לשים את הפוקוס?
הופתעתי. מהחבילה קיבלתי את קלף "אריה הרים" (פומה) שזאת בכלל אנרגיה של מנהיגות. איך זה קשור לאור ולניסים? לרגע לא נראה קשור וברגע השני התבהר לי עד כמה קשור.

סמלו של קלף זה הוא מנהיגות וללכת עם האמת הפנימית שלנו.
הופעתו של אריה ההרים מלמדת על מנהיגות, אחריות ועל שימוש נכון בכוח, בחכמה וללא אגו. הנהגה היא כש"ההגה" בדרך לנתיב שלנו נמצא בידיים שלנו ואנחנו מובילים.

לוקחים אחריות על כל החלטה שלנו. מבינים שכל החלטה היא בחירה גם אם היא כואבת או נוקבת. האחריות הראשונה של מנהיג היא לומר את האמת וכיון שהכול מתחיל מהנהגה אישית, מעצמנו[ אז להגיד את האמת לעצמנו. זה לא דבר קל להודות על האמת כדי לקבל משהו שמפריע לנו או ליצור שינוי. לעיתים זאת ממש חציבה בסלע
הפנימי שלנו. לוותר על הרגלים ואמונות, להיות מוכנים לשבור איזה קיר, לשלם מחיר, ללכת אל הלא נודע – לקחת סיכון של לאבד את המוכר והידוע.

להיות במוד של "אריה הרים" זה לא פשוט וכמו כל דבר בחיים מה שלא פשוט ומאתגר גם ישתלם בסופו של דבר. נשלם אולי מחיר של פרידה ונרוויח חופש חדש, נשלם מחיר של נוחות ונרוויח עצמאות ומה שהכי ישתלם שההשתקפות של השינוי שלנו, האמת שלנו תיגע באחרים ובסובבים אותנו.

"אריה הרים" מבקש מאיתנו להיות מרוצים ולא מרצים. להפוך מ"קורבנות" למנהיגים – לקחת אחריות על כל בחירה ולעמוד מאחוריה. לממש חלומות כלומר להציב מטרות ולעשות למענן. מה שיפה בזה גם אם לפעמים לא נראה את זה באותו רגע, אם יש התנגדויות מהסביבה בדמות מישהו שמאוד מציק לנו, מישהי ששמה לנו רגליים או מישהו הכי קרוב לנו שמתנגד לדרך שלנו, זה בהפוך על הפוך מתנה בשבילנו סמן לראות איפה אנחנו בדרך. ההצקות הן כדי שנגיד לא עוד. שנעמוד על שלנו, נעז, נמשיך בנחישות ואפילו נגד הזרם ונלך עם האמת הפנימית שלנו עם התשוקה הכי עמוקה.
כשנעמוד יותר ויותר על שלנו פתאום יפסקו ההתנגדויות, פתאום החלומות הכי גדולים שלנו יתחילו להתממש, אנשים יתחילו להתמגנט לדרך שלנו ואפילו חלק מהמתנגדים הכי גדולים שלנו יתחילו לבוא אחרינו או שייעלמו כלא היו ולא יציקו לנו יותר. כשנתחיל לעמוד על שלנו ונעז יתגלו לנו דברים יוצאי דופן. וזה מה שנקרא לו נס או הזיה.

לפי "מילוג" הנה פירושים למלה נס:
התרחשות על טבעית; "פלא/אירוע שסיכויי התרחשותו קטנים מאוד\דגל"."
ואם נחבר את הכל ביחד – נס הוא דגל הוא מתנוסס כך שנוכל לשים לב. הנס הוא אישור או הוכחה פרס על "התנהגות טובה". הנהגנו את עצמנו, עמדנו על שלנו, לא ויתרנו על המטרות ועל הערכים שלנו, עשינו בנחישות ולא ויתרנו, שינינו הרגל כזה או אחר, האמנו בכל ליבנו ולפעמים כנגד כל הסיכויים אז יתחילו להגיע הסימנים לאשר את המשך הדרך. נמצא את ה-1000 ₪ שהלכו לאיבוד לפני מספר חודשים, תתקשר לקוחה ותעשה הזמנה ענקית בקייטרינג שפתחנו אחרי שבועות שלא היו לנו הכנסות משמעותיות, יכינו במיוחד עבורנו ארוחת ערב פעם ראשונה מזה שנים.

רב הנסתר על הגלוי ורוב הדברים טמונים בתת ההכרה שלנו ולכן לרוב אנחנו לא מבינים את ההקשרים או את חלקם מקבלים כמובן מאליו ולכן כשהם מופיעים כמו דגל שמתנוסס ולא ניתן להתעלם ממנו נקרא להם נס, הזיה או צירופי מקרים. הנסים והנפלאות הם כל נפוץ ההרגלים שלנו, והתגליות הפנימיות שיוצאות לעולם החיצוני ומתגלות לנו בדרך.

איך כל המנהיגות הזאת קשורה דווקא לחנוכה?
תחשבו, ממה התחיל הכול?
מעמידה על עקרונות, מהסירוב להיכנע, מיהודה המכבי שהנהיג את המרד מול היוונים וגזירות אנטיוכוס הרביעי, מול האיום בעצם לחסל את בית המקדש ולכבות את אור\ המנורה. המטרה היתה להשאיר את בית המקדש מואר.
דרכי האמונה, התשוקה, הרצון, הנחישות וההתעקשות, האמת הפנימית של יהודה המכבי שסחף אחריו עוד לוחמים, כל אלו הובילו למימוש המטרה, לנצחון ולאישור על ההתגברות על כל דרך החתחתים בדמות כד השמן שהספיק לשמונה ימים והתאפשרה הדלקת המנורה.

הנהגה של חיינו, עשיה והסכמה לשבור מוסכמות ולא לוותר לעצמנו, מובילה לניסים ולנפלאות.

הנה כמה שאלות שמציעה לשאול כדי לשפוך אור על חלקים אצלכם ולהעיר את המנהיג שאתם ותנו לתשובות להופיע.
האנרגיה של אריה ההרים, מבקשת מאיתנו בחודש זה להתבונן ולשים דגש על החלק של המנהיגות בחיינו המנהיג שהוא אנחנו.

מה האופי שלו?
האם אנחנו יותר מרצים, מרגישים קורבן לפעמים והגיע הזמן לשאוג את הקול הפנימי, את האמת שלנו?
מה הפחד שמשאיר אותנו עם כד שמן ליום אחד?
האם יש קיר שאנחנו כבר מסכימים לשבור כדי לשנות הרגל כזה או אחר ולממש את המטרות שלנו?
האם אנחנו מקשיבים לאינטואיציה שלנו ומסכימים לעמוד מאחוריה?

מאחלת לכולנו חודש מלא באור של מנהיגות, חודש בו נסכים לצאת מ"המערה" ולשאוג את הקול הפנימי שלנו, חודש בו נפתח נתיבים בחיינו לראות ניסים ולעשות נפלאות.