ביום יום שלנו כפרטיים כאנשי עסקים, שכירים, עובדי ציבור, מתנדבים אנחנו עושים בכל רגע נתון דברים מופלאים, צולחים אתגרים, נותנים שרות ומשתמשים באלפי כישורים, לרוב כאלה שלעיתים אנחנו אפילו לא מודעים אליהם או כאלה שלנו הם נראים ברורים מאליהם.
קורות חיים הם למעשה רשימה קצרה יחסית המתמצתת את כל זה בתוך מסגרת של הדרך המקצועית שלנו.
ברגע שנהיה אמיצים נוציא את קורת החיים ונעבוד עליהם ללא שום קשר לעולם החיצוני ונגלה עולם פנימי שופע שהוא אנחנו.

אני מאמינה שכל דבר חיצוני כמו אנשים, מערכות יחסים ומקומות עבודה נברא מתוך עולמנו הפנימי, הרגשות, המחשבות והאמונות שלנו על עצמנו.
כל דבר חיצוני הוא שיקוף לפנימי ולכן אם נסכים להתעמק נגלה בתוכנו עולם של איכויות. אם נסכים לפנות זמן קצר יחסית ולתרגם את האיכויות האלה לכישורים שלנו נוכל להפוך את קורות החיים שלנו למסמך חיינו המחזק בכל פעם מחדש אותנו, הייחודיות שלנו ומה שאנחנו מביאים לעולם.
נעבד את זה, ותוך כדי כך יתחזק הערך העצמי שלנו שישתקף דרך הכתיבה דרך היצירה ויעבור לנמען, לקורא.
קורות חיים הם מקור זמין של עוצמה.
כשמאתגר לי במיוחד, כשאני מבואסת או שוכחת את ההצלחות שלי אני פותחת את המסמך וקוראת את היצירה שיצרתי, את קורות חיי ומקבלת כוח. הקריאה מעוררת את התודעה שלנו מזכירה לנו מי אנחנו באמת. מדי פעם אני מרעננת את קורות החיים שלי ולא משנה איפה אני נמצאת בדרכי בחיים או בדרכי המקצועית וזה כדי כל הזמן להזכיר לעצמי שאני צומחת
ומתפתחת ושאני כל יכולה.

לכולנו יש התלבטויות ורגעי משבר ודווקא ברגעים האלה לקורות החיים יש כוח רציני.
קורות חיים נועדו לנו, לראות את ספור הגבורה שאנחנו וכדי להכיר את עצמנו ולכן כדאי לנו לעשות קורות חיים קודם כל לעצמנו לא מאילוץ, לא כשלוחצים אותנו לקיר מפטרים אותנו או החלטנו לעזוב אלא דווקא ביום של חול ובשגרה מבורכת. כמובן שגם אם בכל זאת חיכינו ועכשיו אנחנו במצב שחייבים, גם אם אנחנו טיפוסים שרק שלוחצים אותנו לקיר אנחנו פועלים, זה בסדר גמור! אפשר לעשות קורות חיים מנצחים בכל מצב.

במאמר זה אתמקד במהות, בכתיבת קורות חיים כיצירת חיים. דרך התהליך נבין את העוצמה שלנו ואז העוצמה שלנו תשתקף במסמך עצמו ותשתלב בין השורות בפרטים שלכאורה יבשים.
יחד עם זאת חשוב לזכור שכמובן כמובן שלכל דבר בקורות החיים יש משמעות מהפונט של האותיות, דרך העיצוב, כמות הדפים וכמובן מלות חיפוש. כל הפרטים הטכניים חשובים.

דגשים לכתיבת קורות חיים

מבנה קורות חיים

החלק הראשון – תקציר

מספר שורות המתמצתות דברים מרכזיים על הניסיון המקצועי, הטכני, איכויות משמעותיות וסגנון בינאישי. כאלו שאנחנו רוצים שהקורא מיד ידע עלינו בצורה ברורה מבלי שיצטרך לקרוא עד הסוף. כמו בכל טקסט טוב גם בקורות חיים ככל שהפתיחה תהיה מרתקת ומעניינת כך יבוא לקורא להמשיך ולהתעניין וזה כמובן יתבטא בתפיסה שלנו לגבי עצמנו. ככל שנבין את הפעולות שלנו בעולם נוכל להרכיב טקסט מרתק שיעיד על האישיות המרתקת, השופעת והמשפיעה שאנחנו.

החלק השני – ניסיון תעסוקתי

פירוט לפי סדר כרונולוגי של שנים, מקומות עבודה ותפקידים. גם אם התקדמנו באותו מקום עבודה נחלק את זה לפי שנים ונפרט כל תפקיד. בהחלט מעניין ומדליק להוסיף פרטים עליכם שיכולים להיות מהותיים למשל פרויקטים בקהילה שאתם משתתפים בהם, יוזמות או עסק פרטי. כל זה מסביר קודם כל לעצמכם על השפע שבכם ועל האישיות העשירה הייחודית והפורצת דרך שלכם.

חלק שלישי – פרטים נוספים

פרטים שאנחנו רוצים שידעו עלינו כישורים כמו השכלה, שירות צבאי שפות וכישורים נוספים.

אוקיי ונו כבר אז איך עושים את זה?

כמו בכל ספור מנצח, בונים עלילה בשלבים.

להתחיל מהאמצע

בואו נתחיל מהחלק השני – ניסיון תעסוקתי
במידה ואתם כותבים קורות חיים חדשים לגמרי – שפכו על הדף בסדר כרונולוגי את השנים, את מקומות העבודה ואת הגדרות התפקיד ובכל מקום תכתבו בגדול אפילו מבולבל מה התפקיד שלכם כולל.
במידה ואתם מרעננים קורות חיים – תוסיפו מקומות עבודה חדשים או תפקידים חדשים באותו מקום עבודה.
ניסיתם ואתם מוצאים את עצמכם בוהים בדף? הכול מתבלבל לכם? נראה שאין לכם מה להגיד על התפקיד? אל חשש בשביל זה יש תרגיל מדליק שיסדר לכם הכול.

תמצאו מישהו או משהיא כאלה שלא מכירים אתכם מצוין, השכנה מגינת הכלבים, ההוא מקבוצת הריצה, רינת ממחלקת שיווק או האימא של החברה הכי טובה מהגן של הילדה. מצוין גם למצוא כאלה שאתם לא מכירים במיוחד ושעובדים בתפקיד דומה במחלקה אחרת במקום עבודתכם או במקום אחר לחלוטין. תציעו להם רעיון מדליק ושתפו אותם:
תתמקדו עם כל אחד במקום עבודה אחד, כמובן שאפשר להתמקד עם מספר אנשים על אותו מקום. ככל שתרחיבו את זה תקבלו המון ערך וידע על עצמכם. תמיד טוב להתחיל ממקום העבודה הנוכחי או האחרון כי הכול עדיין טרי בזיכרון ואתם זוכרים לפרטים את מהות התפקיד. עכשיו מגיע החלק המדליק באמת – שבו עם מי שבחרתם ותתחילו לספר סיפורי מקרה. איך מצאתם פתרון יצירתי לבאג שכל הצוות התעסק בו שבועות, מסיבת סוף הקיץ שיזמתם וארגנתם. איך מצאתם טיסה ברגע האחרון והגעתם בזמן לפגישה הגורלית בקניה, איך התמודדתם עם עבודה בבית ושלושה ילדים בתקופת הקורונה. ספרו להם סיפור בקשו שרק יקשיבו ויכתבו מיד על הדף אילו תכונות וכישורים עולים להם מהספור למשל יוזמה, יצירתיות אחריות.
ספרו עוד ככל שתספרו יותר תקבלו יותר.
קודם כל רק עצם השמעת הספור וההקשבה יעשו לכם פלאים ויאפשרו לכם בהירות.
תקבלו המון תכונות ויכולות והישגים כאלה שבכלל לא ידעתם שיש לכם או סביר להניח שידעתם אך לא הייתם מודעים למשמעות האדירה שלהם שהרי במקרים רבים אנחנו מקבלים את עצמנו כמובן מאליו וחושבים שהמנופים שלנו הם רגילים ויש אותם לכולם.
אחר כך תתחלפו, תנו למי שהקשיב לכם הזדמנות להקשיב לו. תציעו לו לספר ולתת דוגמאות מהחיים, ממקומות העבודה, מהעסק שלו ותרשמו את הרשמים שלכם.
היוזמה הברוכה הזאת תפתח לכם ולהם עולם מופלא ואתם תגלו על עצמכם דברים שלא ידעתם או עוצמות שאתם מקבלים כמובן מאליו, תגלו עוד לפחות אדם אחד שגם הוא לא ידע שהוא כזה, שיחה איכותית וחיבור חדש עם אלפי דברים משותפים.

ו… העלילה שלנו מתפתחת

קיבלתם מלא תכונות ויכולות וכישורים בצורת מילים כמו יצירתי, מגוון, שחקנית נשמה, רב אשף בתכנון וביצוע, מסודרת ומקצועית? עכשיו צריך להרכיב אותן לשורות בתיאור התפקיד. יכול להיות שבהתחלה זה יראה לכם מסובך אך הטריק כאן הוא פשוט להתחיל . כמובן שגם כאן לעשות את זה ביחד עם מישהו אובייקטיבי זה יותר קל. שכן, חברה, קולגה וכמובן ליווי מקצועי.
בכל מקרה ולא משנה מי מלווה אתכם ביצירה הזאת תהיו נוכחים כי לכל שלב בתהליך הזה יש משמעות אדירה עבורכם.
דוגמאות למשפטים בתיאור תפקיד:
"ניהול והנעת עובדים למטרות, יעדים ותוצאות רצויות".
"יוזמה והובלת פרויקטים מיוחדים בארגון לגיבוש וחיזוק הקשר בין העובדים בחטיבה".
"תכנון וארגון פעילויות חברתיות: טיולי מחלקה, פעילויות ואירועים בחגים, כנסים וסדנאות".
.

קפיצה בזמן לחלק הראשון התקציר

וואו איזה יופי! סיימתם את החלק המרכזי! צלחתם עוד חלק! עכשיו נקרא אותו כמה פעמים ונראה אם יש ממשקים שחוזרים על עצמם, אם יש תפקידים שעשיתם הרבה פעמים ומהם אפשר ליצור איכויות ויכולות מרכזיות.
שימו לב שתמיד תמצאו חוט מקשר בין התפקידים גם אם עשיתם תפקידים מתפקידים שונים.

למי מתאים מה או עריכה

זהו סיימנו את המבנה, מצאנו ויצרנו את הגיבור המרכזי שהוא אנחנו. מרשים!
זה החלק קודם כל בשבילנו. נוכל לקרוא בו שוב ושוב להכיר את עצמנו, לסדר אותו כל הזמן ובמידת הצורך אם נחליט לחפש עבודה חדשה או שנצטרך את זה לשימושים שונים נבצע כל פעם עריכה. נתייחס לכללים של אורך קורות חיים, נשנה פה ושם את הטקסט שיתאים לתפקיד הבא שלנו, נשתול מלות חיפוש שיהיו רלוונטיות לתפקידים שנחפש ושמעסיקים ימצאו אותנו יותר מהר וכמובן נסדר את העימוד ונמצא פונט מדליק ומתאים.

אז מציעה לכם כבר עכשיו למצוא מקום של שקט, כמה שותפים לתהליך וליצור את יצירת חייכם קורות החיים שלכם. לבטח תגלו המון תגליות ותכירו עולם ומלואו.

הפוסט מעצמה של אדם אחד או קורות החיים המוצלחים שלנו הופיע לראשונה ב-חלון לעצמך.

לפתח מודעות

מתחילים את השבוע בריצות – בטבע, בסידורים או באלפי פגישות?
צריכים לכתוב ולא יודעים מתי תדחפו את זה או מה תגידו?
אל תלחצו, ותתחילו לפתח מודעות.
בדרכנו אנחנו פוגשים המון דברים כל הזמן.
בטבע, את הגשם שלא מפסיק ודווקא היום החלטנו להתחיל כושר.
בסידורים, את ההוא שנדחף עם "אני רק בול",
בפגישה, את ההיא שמדברת בסלנג של שנות השישים.
כל הזמן קורים לנו וסביבנו המון דברים מצחיקים, מעצבנים, מפתיעים כאלו
שאם רק נשים אליהם לב נוכל לפתח מהם "מטעמי כתיבה".
איך מפתחים מודעות?
תחשבו בגדול על הפוסט הבא, הטור שלכם, או כל דבר אחר שעליכם לכתוב
ניטעו את המחשבה בראש ורוצו לדרככם.
בדרככם תהיו ערניים, לשיר מושמע בעצמה באמצע פקק, למכולת של פעם
לקפה שנשפך על כל הניירת בפגישה חשובה, לפרסומת על השלט באיילון.
בתוככם תעצרו עם זה רגע – איזו תחושה עולה מזה? איזה רגש? מה זה מזכיר לכם?
איזה זרקור אתם יכולים להעניק לזה בכתיבה שלכם?
לנוכחות הזאת צריך להתרגל.
אנחנו עמוסים בשלנו, וברור שקשה לשים לב בכל רגע נתון למה שמסביבנו
ולתרגם את זה אלינו.
בשלב הראשון תבחרו לכם מתוך מודעות זמן להתבוננות וגם מיקום
עשר דקות כשאתם בסופר, רבע שעה בבר השכונתי החדש, שלוש דקות בפקק
מיום ליום תגבירו מעט את הזמנים וגם את המיקומים ולאט לאט בקצב שלכם תתפסו המון רגעים באופן טבעי.

"מחסן רעיונות"

התחלתם לבחור לעצמכם זמן להתבוננות
מתחילים לשים לב לפרטים הקטנים?
למשפט משנה חיים שאמר לכם שרגא מהגרעינים?
לסיפולוקס במצב מצוין שמצאתם פתאום בבוידעם של סבתא?
לשיחת חדר מיטות שמישהו צועק מהסלולרי שלו כאילו הוא לבד ברחוב?
מהמם!
עכשיו הזמן, להכין "מחסן רעיונות".
מחברת מעוצבת שתקנו במיוחד, מסמך חדש שתפתחו לכבוד זה או כל כלי שיעזור לכם לרכז את כל הרעיונות שאתם מקבלים במקום אחד.
כשאתם במסיבה, יורדים עם הזבל, קופצים לשחיה ובדרך רואים, שומעים, מבינים, מרגישים, תעצרו רגע ותכתבו את זה ועל זה. בפינקסון שתמיד אתכם, הטיוטות בסלולרי, מפית בקפה, או שתקליטו את עצמכם העיקר שתזכרו את זה.
חשוב מאוד, "ללכוד רגעים" ולרשום עליהם ברגע אותנטי.
כשאתם חוזרים הביתה או כשיש לכם זמן, קחו את מה שליקטתם ושמרתם ותעבירו אותם למחברת או למסמך שמוקדש למטרה זאת.
יש מצב שכשתעתיקו את זה תקבלו עוד רעיונות, שמתוכם יעלה פוסט מדהים או ספור ילדות משגע. יש מצב שכשתעתיקו את זה תוסיפו לרעיונות עוד רעיונות.
כך או כך יהיה לכם מחסן שעושה סדר, שתמיד תוכלו להיעזר בו בשעת הצורך כשאתם נתקעים בכתיבה, או שבא לכם ללמוד על עצמכם ובעיקר לראות עד כמה העולם הפנימי שלכם עשיר ומקורי ויש לכם הרבה להעביר הלאה.

תנו לתמונה לבחור!

תמונה עושה חשק, גורמת לעצור ומושכת את תשומת לב הקוראות והקוראים, לכן רצוי כל כתיבה להדר בתמונה שמחברת לחוויית הטקסט.
לנו הכותבים, תמונות יכולות לעשות פלאים ובמיוחד אם אנחנו נתקעים או מחפשים רעיון לכתיבה. במידה ונתקענו בכתיבה, דרך מצוינת לצאת מהפלונטר היא לתת לתמונה לבחור את רעיון הכתיבה. במילים אחרות להתחיל הפוך, קודם למצוא תמונה שמחברת לתחושה, הרגשה, זיכרון ולהשתמש בה בכתיבה.
תמצאו מנוע חיפוש עם תמונות חינמיות שאתם מתחברים אליו, או תמונות מהאלבום הפרטי שלכם. תמונות נוסטלגיות עושות מצוין את העבודה הן מעלות מיד זיכרון נשכח שיכול לשמש את הכתיבה.
דרך מצוינת שלי עובדת אפילו יותר, היא לתת לתמונה לבחור אתכם ואתכן או במילים אחרות להתחיל בחושך. לעצום עיניים ולהצביע על תמונה ממנוע חיפוש או מהגלריה האישית. אם בא לכם להעמיק לנבכי שנות דור תיקחו אלבום ישן עם תמונות משפחתיות מצהיבות, תפתחו בעמוד מסוים ותיעצרו על התמונה הראשונה שהעין תקלוט. מכאן סביר להניח שיגיע רעיון לכתיבה, סלוגן או נושא לשיחה עם אימא.

סרט סדרה או פרסומת

לא מתביישת ולא מסתירה אני מאוד מחוברת לסרטים, סדרות, ריאליטי ומה שצץ.
בשבילי טלוויזיה היא תזכורת לחופש בחירה, התפתחות, אינספור אפשרויות ובעיקר מכונת פלאים המעוררת ליצירתיות והשראה אינסופית.
אז מעבר להתכרבלות בשמיכה עם "נטפליקס", שלט וגרעינים שחורים מול המסך הנה כמה שימושים לעידוד היצירתיות ולהפוך כל בינג' לסדרה שופעת של רעיונות.

אתם באמצע כתיבה ו…נתקע, לא עובד, שום רעיון לא מגיע. תדליקו את הטלוויזיה ותעצרו על התמונה הראשונה שמגיעה מהמסך. אם הטלוויזיה כבר דולקת, זפזפו ותעצרו איפה שבא (ניתן לעשות את זה גם מהטלפון, עם יוטיוב, גלגלו ותנו לאצבע לעצור לבד). עכשיו תתבוננו במה שיצא פרסומת, שיר, קטע מסרט. לחוויה הוויזואלית יש קסם משלה, הרבה פעמים משהו פשוט מגיע כמו הבזק של פתרון. אל תתפלאו אם בעקבות זה תחזרו מיד לשולחן העבודה ותמשיכו את הכתיבה במרץ. לא קרה? לא נורא תנסו שוב ואם לא עולה תרפו
יש סיכוי שהתשובה תגיע בהמשך ככה בזיק של פתאום.
כמובן שאתם יכולים לעשות את זה מתי שעולה הצורך בשאלה המעסיקה אתכם או נושא שהייתן רוצות למצוא בו זווית חדשה.
אמצע פרק מותח במיוחד מסדרה אהובה ו…פתאום מישהו מהגיבורים אומר משפט סופר חכם. מציעה לעצור רגע ולכתוב אותו. כדאי להעביר ל"מחסן רעיונות" מחברת או מסמך שם תרכזו את אוסף המשפטים, המילים והרעיונות מהדרך
דווקא בסרט הכי דבילי או ממקום הכי לא צפוי אפשר למצוא מסר משנה חיים או כזה שתיעזרו בו לפוסט הבא.
תזכרו כל רגע וכל בהייה הם גם הזדמנות לרעיון חדש המספר את הספור שלכם.

סדר ובלאגן

הגיע אמצע השבוע, וחדר העבודה שלכם מבולגן שבא להתעלף?
עוד מעט חנוכה ואתם לא מבינים איזה נס יעלים את כל אלפי המסמכים?
קחו את המחנק ותהפכו אותו למשחק.
תזכרו, במגירות העמוסות, בתיקיות המאובקות, מסתתרים
אלפי אוצרות להשראה.
פתקים עם שרבוטי מילים במהלך ישיבה משעממת.
ברכות מרגשות ממקום העבודה האחרון לפני היציאה לעצמאות.
מהדורה אחרונה וצהובה של "העולם הזה"."
גלויה מלאת אהבה, שמישהו שלח לכן בדואר, כמו פעם.
מפית בריח של בושם עם מספר טלפון שמישהי דחפה לכם
לכיס באיזה בר אפל.
מכל פיסת מידע, דף מקומט, תמונה קרועה, רשימת קניות
אפשר לעשות מטעמי כתיבה.
אז… במקום להתענות תתחילו להנות.
תפנו לעצמכם זמן, נגיד שעה כל יום שעה, ותתחילו להתלבש על חלק קטן
מגירה, ערימת דפים, תיקיה.
תתבוננו, תסתקרנו, תתענגו.
כשתגלו משהו מדליק, מצחיק, מעורר, תרשמו את זה ב"מחסן הרעיונות" שלכם – המחברת או המסמך בו אתם מרכזים את כל הרעיונות שלכם מהדרך.
בנוסף, אם יש לכם משימת כתיבה ספציפית כמו פוסט או מאמר, אז לפני שאתם מסדרים תתכוונו למשימה ואני בטוחה שבתוך המגירות תמצאו את השורות החסרות.

בכל אחת ואחד ובכל טעם ורגע טמונה השראה אנשים וחפצים, ריחות וצבעים.
עכשיו ופעם, בית וטבע, גרפיטי ופתגמים, שירים וסרטים בתי קפה ואוכל רחוב, דיבורים ושתיקות.

אז רוצו לדרך לאלפי תגליות ותזכרו לקחת את "מחסן הרעיונות".

הפוסט מחסן רעיונות לכתיבה מהסביבה הופיע לראשונה ב-חלון לעצמך.

בואו נהיה ספונטנים

נתחיל עם הספונטניות שבאופן די מצחיק לעיתים גם אותה צריך לתכנן.
בכתיבה יש שיטה הנקראת כתיבה אינטואיטיבית. זוהי כתיבה שאינה מתוכננת ונועדה קודם כל לאפשר לנו לנקות, לשחרר ולקבל מהאינטואיציה הפנימית, מהחיבור בין העט לדף או בין היד למחשב רעיונות חדשים שמגיעים מעצמם בלי ביקורת שפוט וסינון.
כתיבה אינטואיטיבית יעילה מאוד לריפוי וגם לניקוי. כשתקועים או שלא יודעים מה להגיד דווקא כתיבה ללא מסננת עושה לנו פעמים רבות סדר כי אין צנזורה אין מותר ואין אסור פשוט כתיבה.
בספרה האלמותי "דרך האומן", ג'וליה קמרון שהמציאה את השיטה מסבירה ומפרטת עליה וגם מדגישה את החשיבות של כתיבה כזאת בבוקר מיד כשקמים ולפני הכול אפילו לפני צחצוח שיניים. היא מציעה להכין מחברת מיוחדת לכתיבה אינטואיטיבית ובמשך זמן מסוים עשר דקות חצי שעה לא להניח את העט ולכתוב. אם לא יוצא לכם כלום לכתוב אין לי מה להגיד המון פעמים עד שמשהו יצוץ. הכתיבה הזאת בלי סינון יוצרת יצירות מופלאות של דברים דחוקים ודחויים שרציתם להגיד לעצמכם או לאחרים. מותר לכעוס, מותר לקלל, מותר להתעצבן.
אני קוראת לכתיבה הזאת גם כתיבה ספונטנית.
כאשה שקשה לה להתמיד, תמיד האשמתי את עצמי שיש לי בעיה לזכור לכתוב בבוקר וכשמצאתי את עצמי כותבת באופן אינטואיטיבי בספונטניות מתי שבא לי זה לא היה נראה לי שהרי יש חוקים ושברתי אותם. עד שיום אחד שאלתי את עצמי למה לא? והבנתי שזה הסוד. הסוד הוא למצוא את מה שמתאים לך. אין בסדר או לא בסדר הכול תמיד בסדר כשזה מותאם לקריטריונים שלנו. אנחנו טיפוסים שונים לכל אחת ואחד מאיתנו מתאים משהו אחר ולכן כדאי לקרוא את הכללים ואז להתאים אותם אלינו. בסופו של דבר עדיף שנעשה והעיקר לכתוב.
דווקא ששוברים את החוקים נוצרת יצירה המיוחדת לנו. אז נכון לקום על הבוקר ולכתוב אם זה אפשרי זה מצוין. התודעה נקיה, מוכנה ליום חדש. יחד עם זאת לפעמים יש לנו צורך לכתוב בכתיבה אינטואיטיבית בערב, לפני השינה, לפני שאנחנו כותבים בזמן המתוכנן שלנו, או כשאנחנו כועסים.
אני ממליצה שתהיה לנו מחברת אחת המוקדשת לזה. למעלה נכתוב את תאריך הכתיבה והשעה ורצוי לכתוב כל יום ומתי שיוצא.
בספרה ממליצה ג'וליה קמרון לא לקרוא במחברת הזאת כל חמש דקות או בכלל לשים אותה בצד ואחרי חודש או יותר לקרוא בה, ממרחק הזמן, אז יווצר קסם… נוכל למצוא רעיונות קסומים להשתמש בהם, עצות שקיבלנו מעצמנו להעלאת הערך העצמי או רעיונות לכתיבה. לי עדיין יש מחברות ישנות של כתיבה כזאת ולפעמים ממרחק הזמן אני מגלה שם ודווקא באתגרים גדולים שעברתי, עצות שנתתי לעצמי. לעיתים כשאני תקועה בכתיבה אני פותחת מחברת כזאת ומגלה רעיונות ולעיתים אני אפילו מסמנת במרקר רעיונות חדשים.
יש אפילו כאלה עצות או משפטים שממרחק הזמן נראים ממש גאוניים כאלה שאני שואלת את עצמי אני כתבתי את זה? כשאנחנו מתרחקים מהמאורעות בזמן שכתבנו אותם, מהסערות הרגשיות שהיינו מצויים בהן נגלה כמה חכמים אנחנו וכמה האינטואיציה שלנו מחוברת. מתוך המרחק נגלה את העוצמה שלנו.

מחסן רעיונות

ואם במחברות עסקינן אז מציעה עוד מחברת, פנקס, כתיבה בטיוטות של הסלולרי או שתקליטו את עצמכם זה מה שאני קוראת לו מחסן רעיונות (אני מדברת על כך בהרחבה במאמר "מחסן רעיונות לכתיבה מהסביבה").
חציתן את הכביש וראיתם משהו מצחיק? נתקלתם במפקדת שלכן בצבא בכניסה להופעה? נדבק לכם מסטיק לנעל? מבית הקפה הסמוך צץ שיר שהציף רגש? תכתבו במחברת יכול להיות שבזמן המתוכנן שלכם תוכלו להשתמש בו .

בואו נהיה מתוכננים – לתכנן את זמן הכתיבה

נתחיל ונכבד את הכתיבה בזמן מוגדר. זמן שרשום ביומן. כל שבוע פעמיים בשבוע שעה שעתיים מה שמתאים לכם.
אם אתם מגחכים לעצמכם עכשיו אז כן מי כמוני יודעת שזה הדבר הראשון שנבטל כשמשהו יצוץ. רק חשוב שנזכור, הפגישה עם עצמנו היא הכי חשובה. הפגישה עם קהל היעד שלנו גם היא סופר חשובה. קהל היעד שלנו גם אם הוא עדיין לא יודע את זה מחכה לנו, לתובנה שלנו לשינוי שיש לנו להביא לעולם.

אני מציעה להתחיל מבניית תכנית כללית למה, מי, כמה, מתי ואיפה
למה – לאיזו מטרה אנחנו כותבים? למגירה? לפרסום?
למי זה מיועד מי קורא את זה – לאיזה קהל יעד מכוונת הכתיבה שלנו?
כמה כותבים – בשבוע, בחודש, בשנה.
מתי כותבים – יום בשבוע, שעה ספציפית.
איפה – אתר, פייסבוק, עיתון אינטרנטי, עיתונות כתובה, יומן אישי.
מה- פוסטים, מאמרים, בלוג, מצגת, נאום, ספור, ספור חיים.
לפני כל כתיבה לפוסט, בלוג, הרצאה תכננו את הכתיבה בשלבים.

שלב ראשון – השורה התחתונה

תכתבו לעצמכם מה השורה התחתונה שלכם.
עם מה אתם רוצים שהקוראות.ים יצאו – תחושה, הרגשה, מחשבה.
את מי אתן רוצות שהקוראות. ים יכירו – מי האיש או האשה שיפגשו הקוראים דרך הכתיבה שלכם.
אילו ערכים מאפיינים אתכן, ולמה ממש דחוף שיפגוש דווקא אתכם.
דפדפו במנוע חיפשו חינמי או באלבום התמונות הפרטי – איזו תמונה תשקף בצורה הכי בהירה את המסר שלכם.

שלב שני – קהל היעד

תחזרו ותבדקו למי אתם כותבים.
תמיד תשאלו את עצמכם מי קהל היעד שלי ומה הידע שיש לי עליו.
היכרות עם קהל היעד הכאבים, האתגרים והצרכים שלו מדייקים את הכתיבה ואת המסר.

השלב השלישי – זמן הפסקה

תוסיפו זמן להפסקה.
כתבתם וכתבתן? מעולה. פיניתם זמן? מעולה
השתקתם את הטלפון? תותחים
פינקתן את עצמכם באספרסו כפול מהמכונה שקניתן אתמול? ככה צריך.
התחלתן להקליד ופתאום נתקע הרעיון המטורף שהיה בראש? לא נורא.
כותבים שורה? מוחקים שורה, כותבים חדשה ו… נאדה? קורה לכולנו.
בוהים במסך ופתאום הטלפון מצלצל (אה… בעצם לא השתקתם..)
ואז עונים, ואז כבר קמים? הכול בסדר.
לקום זה דווקא טוב.
לקום ולחזור. – לא לברוח, לא להאשים את עצמנו או לכעוס ששוב לא הצלחנו
ואז יש זרימה והרעיונות חוזרים.
הפסקה מודעת מאפשרת שינוי אוירה אפילו לכמה דקות. אנחנו "שוברים שגרה" ואז אנרגיה חדשה נכנסת. בדיוק כמו שמחפשים שעות את המפתח, וכשמשחררים רגע, הולכים להתקלח וחוזרים לסלון נמצא אותו על הכיסא.
קומו לעשיה מרעננת שקטה ונעימה לכם – לרוץ, לקנות קפה למטה, לעשות סיבוב מסביב לבלוק או סוף סוף אחרי שנים, לצבוע את כיסא הנדנדה שקיבלתם בירושה מסבתא תהיו בשלכם ותראו איך הרעיון חוזר אליכם.
כאן לספונטניות בהחלט יש מקום לחזור ולככב כדי לתפוס את הרגע ואת הרעיון.
רעיונות לעתים, מגיעים בזמן לא צפוי ונוטים להיעלם מהר לכן רצוי להצטייד תמיד בכלי ל"תפיסת הרעיון". לכתוב מיד במחברת "מחסן הרעיונות", להקליט את עצמכם או לכתוב בסלולרי. מכל מקום יכולה להגיע ההשראה, אם רק נשים לב כל חלקיק קטן בחיים , מעורר בנו זיכרון, רגש, מחשבה שעשויים לתת לנו רעיון ולעזור להדהד את הקול הפנימי שלנו
כשתחזרו לכתיבה תוכלו להשתמש ברשימות ובכל הרעיונות היצירתיים בדרך.

שלב רביעי – לחזור לכתוב הכל בסדר

התחלתם לתכנן? כותבים בספונטניות?
נלהבים ומלאי מרץ, התחלתם לכתוב שלוש פעמים בשבוע.
וואו זה הצליח, היה מגניב ולקח שבועיים עד ש… ירדתם לפעמיים בשבוע
זה הצליח לא רע אבל מממ היה כבר פחות מה להגיד ופחות מה לצלם ויום אחד בלי ששמתם לב פשוט הפסקתם.
הסדורים, הילדים, הדודה שהגיעה לבקר, הקורונה, המצב הפוליטי.
ככה עברו להם מספר חודשים וזה תמיד ברקע יושב לכם איפשהו וזז הצידה.
כי מה כבר תגידו ורגע עכשיו אחרי כל כך הרבה זמן שלא כתבתם פשוט תחזרו?
אז… כן! תגידו, ודווקא תחזרו. מזכירה שוב הכול בסדר. איפה שאתם פשוט תחזרו לכתוב.
אז מה אם לא כתבתם חודש או חודשיים? תכתבו עכשיו.

שלב חמישי – שמישהו יעבור על זה

סיימתם את החלק בהרצאה? את הפוסט? את פרק א' בספור חייכם?
תעבירו למישהו בסביבתכם לקריאה שבסיומה תשאלו
מה המסר? מה הבנת מזה עלי? על הערכים שלי?
לפי התשובות תדעו האם אתם במקום הנכון או כדאי לכם לחזור ולדייק את הכתיבה ואת המסר.

למה כל הטררם הזה חשוב אפילו לכתיבה של כמה שורות בפייסבוק?

מכתיבה לכתיבה כמו בכל דבר בחיים בו אנו מתעמקים, לומדים על עצמנו ומה המתנה הייחודית שלנו לעולם.
ובעיקר כי מי שאנחנו מתבטא מעבר למילים ובכל זמן נתון. כשאני קוראת פוסט אני מיד מרגישה האם הוא מתוכנן או נשלפה אלי איזו מחשבה מבולבלת של בוקר סגרירי? האם הכותב מכבד אותי כקוראת והאם יבוא לי מחר בבוקר להכיר את האדם הזה.

עכשיו אחרי שקראתם, והכרתם את כל החלקים ואת כל השלבים אתם מוזמנים לערבב. להיות יותר ספונטניים או יותר מתוכננים. להתמיד או שלא, הכול בסדר. קבעתם שתכתבו היום שעה ולא הצלחתם תכתבו מחר שעתיים. נתקעתם וחזרתם אחרי שבוע? הכול טוב.
כמו בכל דבר בחיים כדאי להכיר וללמוד את כל הדרכים ומתוך זה למצוא ולהרכיב את הדרך שלכם זאת שמתאימה לכם.
תזכרו!
תמיד, תמיד תמיד יש לכם מה להגיד
לכל אחד ואחת מאיתנו עולם עשיר מלא תוכן ומסרים רבים.

בין אם ספונטני או מתוכנן, לכתיבה שלכם יש ערך!

הפוסט כתיבה – ספונטניות תכנון ומה שביניהם הופיע לראשונה ב-חלון לעצמך.